טיפול לאחר פרידה מבן\בת הזוג

מעגלים עצביים בהם מעורבים אזורי מוח כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס, הם אלו שנחשבים כבסיס הביולוגי של החרדה. בניסויי סריקות PET נמצא כי בעת הצגת ריח או טעם דוחים או מאיימים, מוגברת זרימת הדם לאמיגדלה, והנבדקים דיווחו על תחושת חרדה מתונה. הממצאים עשויים להעיד על כך שתחושת חרדה היא מנגנון שבמקורו מגן על האדם ונועד למנוע ממנו להיות מעורב בהתנהגויות שעלולות להיות מזיקות.

לנטייה להפרעות חרדה ולחלק מהתסמינים הגופניים הנלווים אליהן, כמו נטייה לסחרחורות או למעי רגיז, נמצא גם בסיס גנטי.

תגובת הגוף להופעה של גירוי מאיים היא הפעלה של ציר ה – HPA, גרעין האמיגדלה מפעיל את ההיפותלמוס, שבתורו מפריש את ההורמונים CRH וזופרסין אל ההיפופיזה שבתגובה מפריש את ההורמון ACTH שמגיע עם זרם הדם אל בלוטת יותרת הכליה, כשהתוצר הסופי הוא הפרשה של קורטיזול מבלוטת יותרת הכליה. הקורטיזול מוכר כ"הורמון הדחק", היות שהוא משפיע על המטבוליזם בגוף, מעודד עליה ברמת הגלוקוז בדם, מסייע בפירוק של גליקוגן בכבד, מעלה לחץ דם ומפחית את תגובות מערכת החיסון. בנוסף יש הפרשה של הורמונים קטכולאמינים (אדרנלין ונוראדרנלין) מבלוטת יותרת הכליה. תפקידם של הורמונים אלו יחד עם הקורטיזול הוא להכין את הגוף לתגובה אופטימלית למצבי חרום על ידי הגברת משאבים לתפקודים חיוניים וצמצום משאבים לתפקודים שאינם דחופים. כך, קורטיזול וההורמונים הנוספים שמשתחררים מבלוטת יותרת הכליה, יובילו לעלייה בקצב פעימות הלב, קצב הנשימה והגברה של מערכות קשב וירידה בתפקוד של פונקציות גופניות לא חיוניות כגון מערכת העיכול.

ג'וזף לדו בספרו "המוח הרגשי" מתאר שני מסלולים קודמים לציר ה-HPA, אלה שמתריעים על מצב סכנה לאמיגדלה. הראשון הוא המסלול המהיר, שמפעיל את האמיגדלה ממערכות החוש באופן ישיר. ומתריע ככל הנראה על סכנות שמקודדות באופן אבולציוני, או על סכנות נרכשות שאין לגביהם ספק לפחות מבחינה סובייקטיבית, מסלול זה מעורר באופן מיידי תגובות של "הלחם או ברח". והמסלול השני הוא איטי לעומתו, מכיוון שאותות הקלט עוברים דרך קליפת המוח לעיבוד נוסף, באזור שבו מתרחשים תהליכי החשיבה, כך שהמסלול הזה מעורר פחד אך באופן מחושב.

מסקנה נוספת שעולה ממחקריו של ג'וזף לדו היא שאצל אנשים חרדתיים החרדה אינה תוצר ישיר של הסכנה הנשקפת, אלא תוצאה של התגובה הטבעית של הגוף לסכנה, בה רואה האדם סכנה כשלעצמה ומגיב באופן רצוני כדי לבלום את תגובת הגוף מה שמוביל למעגל קסמים של החרדה. דברים אלה תואמים גם למחקר שהראה כי אנשים שאינם חוששים מלחץ נפשי אינם נפגעים מתופעות הלחץ.